אבי דיכטר

תואר ראשון במדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן, סיום בשנת 1986 תואר שני במנהל עסקים, אוניברסיטת תל-אביב, סיום בשנת 1999

התגייס לצה"ל בפברואר 1971 ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל בצוות איתמר עד אפריל 1974. נלחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן ומערבית לתעלת סואץ.

יליד 1952. נשוי לאילנה ולהם שלושה ילדים ותשעה נכדים. בן ליהושע ומלכה זכרם לברכה, ניצולי שואה ואח ליעל. מתגורר באשקלון כל חייו. בעל תואר ראשון בקרימינולוגיה ופסיכולוגיה מאונ' בר אילן ותואר שני במנהל עסקים מאונ' תל אביב. דובר עברית, ערבית ואנגלית. במאי 1974 החל עבודתו בשב״כ כמאבטח מטוסים במשך שנה. ב-1975 החל את לימודי הערבית בשב"כ וכעבור שנה הוצב לעבוד כרכז שטח ברצועת עזה. במקביל לעבודתו בשב"כ המשיך דיכטר בפעילותו המבצעית מעבר לגבול בסיירת מטכ"ל כאיש מילואים עד 1990. בשנת 1984 באחד המבצעים שהסתבך עמוק בשטח סוריה, כולל הרוג ופצועים רבים ושפרטיו סוקרו בהרחבה בתקשורת, היה לדיכטר תפקיד משמעותי בהחזרת הכוח בשלום ארצה. בעבודתו בעזה ֻקוַּדם דיכטר לתפקיד מנהל נפה ובהמשך אחראי על כלל אנשי השטח במרחב הדרומי של השב"כ, שכלל את עזה, הנגב וסיני. בשנת 1983 לאחר אסון צור הראשון, שבו נהרגו בין היתר גם אנשי שב"כ, התנדב דיכטר ועלה למשך שנה ללבנון והיה לרכז נפת צידון. בשנת 1987 בהיותו מספר 2 במרחב הדרומי, קיבל דיכטר את צל״ש אלוף פיקוד הדרום, לאחר שניהל מרדף לבדו אחרי מחבל שהפעיל מטען על רכב ישראלי בצומת נצרים. מרדף שבסופו, רגע לפני שנעלם, חיסל דיכטר את המחבל באקדחו ממרחק של 40 מטרים. בשנת 1990 מונה להיות אחראי ההדרכה של הנושאים הערביים בשירות. בשנת 1992 מונה למנהל המחוז הדרומי של השב״כ (תפקיד המקביל למפקד פיקוד בצה״ל) והיה ראש המרחב הראשון שצמח מהמרחב. ב-1995 הוביל את המבצע לחיסולו של המהנדס", יחיא עיאש, רב מחבלים שהיה אחראי על פיגועי המתאבדים וחוסל באמצעות פלאפון שהועבר לו בידי סוכן שב"כ. כשנה לאחר רצח ראש הממשלה רבין, הובא דיכטר מהמרחב הדרומי לתפקיד ראש אגף אבטחה, מתוך מטרה לשקם את האגף בכלל ואת היחידה לאבטחת אישים (730) בפרט. בסוף 1999 מונה להיות סגן ראש השירות תחת עמי איילון. במאי 2000 מונה בידי ראש הממשלה אהוד ברק לראש שב"כ; משנת 2001 ועד לסיום תפקידו במאי 2005 כיהן תחת ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל. בספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה ביו"ש, עזה ובקרב ערביי ישראל. המאפיין הבולט בה היה פיגועי המתאבדים ביו״ש ועזה ומשם אל תוך הערים בישראל. דיכטר הוביל את הלחימה בארגוני הטרור והפך את הסיכול הממוקד לכלי עבודה מרכזי בלחימה בטרור. בהמשך דחף למבצע 'חומת מגן' לביעור קיני הטרור הפלסטיני באיו"ש. דיכטר שכנע את הדרג המדיני לבנות את הגדר הביטחונית סביב איו"ש. כל הצעדים הנ"ל שבוצעו בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל והמשטרה, הובילו לירידה דרמטית של פיגועי הטרור והיקף הנפגעים ממנו. במהלך גיבוש תוכנית ההתנתקות של רה"מ שרון, דיכטר התנגד ליציאת צה"ל מציר פילדלפי שבין עזה ומצרים, מהלך שבוצע חדשים אחדים לאחר סיום תפקידו כראש שב"כ. עשייה פוליטית: בדצמבר 2005 נעתר דיכטר לקריאתו של אריאל שרון והצטרף למפלגת 'קדימה', שם ניהל את מטה יום הבחירות במרץ 2006 ולאחר ניצחון המפלגה נבחר כחבר הכנסת ה-17. במאי 2006 עת הוקמה הממשלה, החל לכהן כשר לביטחון הפנים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בממשלת אולמרט. במסגרת תפקידו כשר לביטחון הפנים, ביצע דיכטר מספר שינויים אסטרטגיים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר: העברת אחריות בתי המעצר והובלת העצורים ממשטרת ישראל לשב"ס, הקמת יחידת להב 433 המאגדת את ארבע היחידות המודיעין והחקירה (יחב"ל, יחא"ה, כלכלית ואתגר), בנוסף ליחידה 33 לאגרוף אחד, הוא להב 433. הדבר הביא לזינוק משמעותי ביותר בסיכול ארגוני פשיעה. בנוסף, הועבר חוק נתוני תקשורת, שכונה חוק 'האח הגדול', המקנה למשטרה יכולות שלא היו קיימות אז במשטרת ישראל לפיקוח סיגינטי. דיכטר קידם בניית הליך מינויים סדור במשטרה ובשב"ס מדרגת ניצב/גונדר משנה ומעלה, לפרק זמן של שנה קדימה, זאת במטרה לייצב את הארגונים. בשב"ס הורחב בסיס בעלי דרגת גונדר, כדי לאפשר סוף סוף מינוי נציב שב"ס מתוך שורות הארגון, דבר שלא קרה עד אז. בשנת 2012 הבין דיכטר שמפלגת 'קדימה' סיימה את תפקידה בפוליטיקה, התפטר מהכנסת, החזיר את המנדט למפלגה ומונה ע"י ראש הממשלה נתניהו לתפקיד השר להגנת העורף, שאותו מילא במשך שנה. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר לפריסה בפעם הראשונה של כיפת ברזל באזור נתב"ג במהלך מבצע 'עמוד ענן'. בשנת 2015 נבחר לחבר כנסת מטעם הליכוד ובשנת 2016 מונה להיות יו"ר ועדת החוץ והביטחון, תפקיד שאותו מילא במשך שלוש שנים. דיכטר אף הוביל תהליכי חקיקה משמעותית ובראשם: חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ('חוק הלאום') שעליו עבד במשך 8 שנים והצליח להעביר את החוק החשוב ברוב של 62 חברי כנסת. בחוק יסוד זה בין היתר שודרג למעשה חוק השבות למעמד של חוק יסוד, השפה העברית קוְּבָעה כשפת המדינה ונקבע כי הגדרת ישראל כמדינת לאום היא ייחודית לעם היהודי. בנוסף, הוביל דיכטר את חוק קיזוז משכורות מחבלים מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית. החוק קודם ביחד עם חבר הכנסת אלעזר שטרן מהאופוזיציה. החוק קובע קיזוז שמגיע לכ-600 מליון שקל לשנה משנת 2018 על משכורות שהרשות הפלסטינית מעבירה לאסירים מחבלים הכלואים בישראל בשנת 2019 הקים ועמד בראש הוועדה המיוחדת לתמלוגי הגז ('קרן העושר'), ויצק את היסודות שאפשרו לאחר מכן את העברת תמלוגי הגז הטבעי במיליארדי שקלים לאזרחי ישראל. בשנת 2020 נענה דיכטר לקריאתו של יו"ר הכנסת לוין לעמוד בראש משלחת ה-IPU (איגוד הפרלמנטים העולמי), שבה כיהן עד שנת 2022 והצליח אף להיבחר שם כחבר ועדת המזרח התיכון והוועדה ללוחמה בטרור, ואף נבחר באופן חריג לחבר בכוח המשימה שהוקם ע"י ה-IPU בנסיון להביא להפסקת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. המינוי החריג היה לבקשתו של נשיא כוח המשימה, איש הפרלמנט של איחוד האמירויות. החל מדצבמר 2022 אבי דיכטר מכהן כשר החקלאות וביטחון המזון וכחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. השם 'ביטחון המזון' החליף את 'פיתוח הכפר' כדי למקד טוב יותר את ייעודו של משרד החקלאות. המשרד עבר מתיחת פנים מאוד משמעותית. נבנתה תוכנית ביטחון מזון ל-25 שנה עד שנת 2050 ובתוכה החלטת ממשלה שיזם השר להגדיל את התוצרת החקלאית בשליש (33%) עד 2035 (אחרי שהתוצרת החקלאית לא גדלה באחוז אחד מאז שנת 2000). דיכטר קבע את הייצור המקומי עמוד מרכזי ואת הייבוא עמוד תומך; הגדיר את ארבעת גורמי הייצור הקריטיים לשם כך: מים, קרקע, כוח אדם וחדשנות טכנולוגית ומו"פ, והביא להחלטת ממשלה להגדיל את מספר העובדים הזרים בחקלאות מ-30 אלף ל-70 אלף; הביא להוזלה במחיר המים ַהּמוָׁשִבים בכ-30% אחוז; הגדלת כמויות המים ַהּמוָׁשִבים שיעמדו לרשות החקלאים כדי לאפשר להם לעשות חקלאות בהיקף שהם רוצים, צריכים ויכולים. דיכטר פועל להבטיח כי קרקעות חקלאיות שננגסות לטובת צרכים לאומיים אחרים יקבלו מענה בדמות קרקעות חקלאיות לפחות בהיקף דומה. בנוסף מוביל דיכטר מהלך של תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) לחקלאות. המחקר, הפיתוח והחדשנות הטכנולוגית כאמצעי ייצור נוסף, הוא נושא שקיבל תנופה משמעותית תחת השר דיכטר. כמו כן מוביל השר הגדלה של היקף החיטה המיוצרת בישראל. בתוך כך חתם דיכטר על הסכם גידול חיטה עם שש מדינות שונות שיספקו לישראל חיטה בשעת חירום. אפשר לקרוא את קורות החיים של חברי הכנסת גם בשפה הערבית והאנגלית.